הורים שואלים רחל לוי עונה.
אני נמצאת בשבוע של ייאוש מהילדים ומהבעל ויש לי המון שאלות אבל בינתיים אתחיל עם אחת קשה במיוחד. יש לי ארבעה ילדים הגדול בן 11 הקטנה בת שנתיים. הילד השלישי בן ה- 4 נוטה להשתולל יתר על המידה ולא להקשיב לבקשותיי להפסיק. נמאס לי לצעוק ולאיים על עונשים שלא כ”כ מתקיימים כי אין לי דרך להעניש ילד בגיל הזה במיוחד שלמחרת הכול נשכח וחוזר חלילה. איך אני גורמת לו להקשיב ולא לצחוק לי בפנים ולברוח מהחדר שלו כשאני מענישה?
רחל לוי מייעצת להורים – כיצד מתמודדים עם ילד לא שאינו מקשיב להורים?
לפני שנגשים לפתרונות ולמה עושים חשוב להבין מדוע הוא לא מקשיב ומדוע הוא “צוחק לך בפנים”.
ההתנהלות והתגובות שלך אליו הם אלו שמייצרות (בסופו של דבר) את ההתנהגות שלו.
אני אסביר: אם הוא מרגיש ולומד שכאשר הוא “מסרב” לבקשות שלך את כועסת או מגיבה בצעקות או מענישה או לחילופין נכנעת, מוותרת או מאיימת מבלי ממש להתכוון (כמובן, כל פעם תגובה אחרת), הוא מרגיש כוח ו”עליונות” עליך ומכאן הוא חש שהוא מקבל הרבה מאוד תשומת לב והתייחסות (גם אם היא שלילית) ולכן, לרוב ההתנהגויות הללו הולכות ומקצינות ובדיקת הגבולות רק הולכת וגוברת. במילים אחרות, ממש לא איכפת לו שאת כועסת ומענישה ובלבד שהוא יעשה כול מה שבא לו.
חשוב להבין ולבדוק כיצד הוא מתנהג בגן? כיצד הוא מתנהל עם אחיו? האם הוא מתנהג כך גם עם אביו? במידה וההתנהגות שלו שונה במקומות אחרים ורק לך הוא אינו מקשיב, סביר להניח שעליך ללמוד כלים להתמודדות שונה מולו ע”מ ליצור הקשבה והתנהגות תקינה.
אגב, את צודקת ! עונשים אינם עוזרים, הם רק מלמדים את הילד “להעניש” בחזרה. סביר להניח ששינוי בתגובות שלך אליו מבלי לצעוק, לכעוס ולהעניש וכמובן, באופן עקבי ולאורך זמן ישנו לחלוטין את ההתנהגות שלו והוא יתחיל להקשיב ואף לעשות.